בן לאה ואריה, נולד בשנת 1909 בווארשה, בירת פולין. למד בבית- ספר יסודי ותיכון. בגיל צעיר נתייתם, למד ועבד כדי לבסס את עתידו בכוחות עצמו. משהגיע להכרה כי עתידו של יהודי הוא בארץ-ישראל הצטרף לתנועה חלוצית והיה מן הפעילים בארגון משקי-הכשרה. בשנת 1934 עלה ארצה, עבד קשה כפועל-בניין, נאבק במחלות והתגבר עליהן. נשא אישה ונולדו לו שלושה בנים. אחרי שנות עבודה מפרכת הסתדר כקופאי בקולנוע "אוריון" בירושלים והצטיין בדיקנותו ובאדיבותו כלפי הקהל. הוא מילא את חובתו ב"הגנה" וכפקח ראשי בהג"א והיה מהראשונים שנחלצו להצלת רכוש יהודי מבוזזים במרכז-המסחרי החדש בימים הראשונים למלחמת-העצמאות.

בחודשי הקרבות והמצור על ירושלים הוסיף לשרת ב"משמר-העם" ובהיותו בתפקיד בבניין נוטר-דם נהרג מיריות צלף ערבי ביום כ"ב בתמוז תש"ח (29.7.1948). נקבר בשייח'- באדר א'. השאיר אישה, רינה, ו3- בנים, אריה, יהושע ויחיאל.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.